בטיפול – הבעיה האמיתית שבגללה לא הולך לי עם בחורות והפתרון

זהו פוסט חדש שפורסם בבלוג של מאפי

פורסם במקור אי שם ב-2007
(לקריאת כל החלקים הקודמים)

נפגשתי היום עם טל ליפשיץ (המדריך משלב א‘). כאן בעצם התחיל השלב האישי והאחרון בפרויקט, השלב שבו מצמידים לי מדריך לכמה פגישות שיעבוד איתי באופן אישי על הדברים הספציפיים שאני צריך לשפר. היינו אמורים להתחיל לעבוד על שיפורים של כמה בעיות שיש לי (יצירת מגע אינטימי, רגשות ועוד…), לצאת לבארים/בתי קפה, לגשת לבנות ולהתחיל מה שנקרא לתקתק עבודה.

מהר מאד, כעשר דק‘ אחרי שנפגשנו לפשיץ הבין שיש לו בעיה הרבה יותר קשה ממה שהוא חשב. סתם לגשת לבנות, לדבר ולזרום עם מה שלא יהיה לא ישנה את המצב. והמצב שלי הרבה יותר עמוק מזה.

טוב, אז עזבנו את הבעיות המשניות, ועברנו לבעיה האמיתית. הבעיה האמיתית והכל כך עמוקה הזאת שמונעת ממני ממש ליהנות ולהתלהב ולרצות לדבר ובכלל לעשות משהו עם נשים, מסתכמת בשתי מילים עצובות שכנראה מגיעות משנים נפלאות שהיו לי. או קיי, בעיקרון אסור לי להגיד את זה יותר (כן, עבדנו בעיקר על אמונות ותת-מודע), אז לכבוד הפעם האחרונה אני אגיד את שתי המילים האלו בכיף, בהנאה ומכל הלב – שונא נשים.

יכול להיות שחלקכם צוחקים עכשיו, וחלקכם אומרים שאני סתם מזיין לכם את המוח, אבל לדעתי זה עצוב, בעיקר בגלל העוצמה האמיתית של מה שאני מרגיש. זה כל כך עוצמתי, שאפילו הגעתי למסקנה שחלק גדול מהסיבות שאני רוצה כביכול ”לזיין“ או ”לכבוש“ נשים מגיע מהצורך של להתנקם. של להגיד ”זיינתי אותה. זיינתי את הבת זונה. כושלאמאמאשלה הבת השרמוטה, איך זיינתי אותה“. וכך במשך יותר מעשר שנים האחרונות אני חי, נושם ומטפח את ההרגשה הזאת שכבר שתולה לי במוח עם שורשים עמוקים ביותר. אז מעכשיו אני רק אוהב נשים. סגרנו. יש לי מספיק סיבות לאהוב אותן בשביל להאמין בזה ולהתחיל לעבוד על עצמי בעניין הזה.

אז זהו, מהיום אני אוהב נשים. שרמוטות. אבל אוהב אותן. כושלאמאשלהן, בנות זונות. מת עליהן! (שכחתי לשאול אותו אם מותר לי להמשיך לקלל אותן, עכשיו אני מרגיש רע עם עצמי…)

טוב אז קיבלתי כמה תרגילים מאד מעניינים לעבודה על התת-מודע שלי. את חלקם אני אגיד לכם עם הזמן. היום נזכרתי גם שלפני שהתחלתי את הפרויקט הזה ואמרו לי שאני אקרא ”קזנובה“ התבאסתי לאלללה. בדקתי בכמה מקורות קצת על האיש ופשוט לא התחברתי אליו. הקזנובה הרכרוכי הזה. אוהב נשים שכמותו. אמרתי לעצמי שזה לא אני. העדפתי להיות דון ג‘ואן. הוא היה שונא נשים (שיט, טוב, עכשיו זאת באמת פעם אחרונה שאמרתי/כתבתי את רצף שתי המילים האלו יחד). אל דון ג‘ואן הייתי מתחבר בקלות. אבל קזנובה הסיסי הזה? שמחזר שנה אחרי בחורה אחת? שנה שלמה הופך עולמות בשביל פאקינג כוס??? על שמו של האידיוט אוהב נשים העלוב הזה יקראו לי?

אז היום אני מבין בדיוק איך ממש במקרה הכל פגע בול. התכונה הזאת של קזנובה, לאהוב נשים באופן טבעי, זה בדיוק מה שחסר לי. ברגע שזה יסודר, הכל מאוחרי.

ליפשיץ אתה גאון!

עקוב אחר עדכונים חדשים בעמוד הפייסבוק של מאפי: www.facebook.com/mapitv

סגור לתגובות.