האם בנות באמת מעדיפות בלונדינים – חוויה מהילדות

זהו פוסט חדש שפורסם בבלוג של מאפי

אתמול בלילה נזכרתי בחוויה שהייתה לי אחרי הצבא (החוויה מגיע בסוף אז תחזיקו מעמד).
אני זוכר שבאותה תקופה ממש רציתי להכיר בחורה. רציתי למצוא חברה או סטוץ אבל לא ידעתי איך להשיג את זה. בזמנו לא היו בארץ קורסים שמלמדים איך לגרום לבחורה לרצות אותי ולהימשך אלי ומה שישב אצלי בראש בנושא הזה, היה מה שראיתי בסרטים וסדרות בטלויזיה.

בין החברים שלי בכלל לא התקיימו שיחות על איך להצליח עם נשים, כל מה שדיברנו עליו זה אומניות לחימה, תרגילים של קרב מגע, סרטים שראינו וזהו בערך… (אני יודע שזה נשמע רדוד, אני מתבייש בעצמי :) )

עכשיו, מה אני עושה עם הרצון שלי למצוא חברה? עם מי אני מתייעץ? למי אני אספר את כל מה שעובר עלי? במבט לאחור אני מבין שגם לא הבנתי את עצמי. ידעתי שקשה לי לגשת לבחורה ולא הבנתי למה. היום אני מבין שפשוט היו לי הרבה אמונות מגבילות ולא חשבתי שבחורה בכלל תספור אותי.

מה שהלך אצלי בראש זה –  אתה לא נראה מספיק טוב, למה שהיא תרצה אותך? עזוב היא תגיד לא… כשהמוח אומר את הדברים האלה לא קל לגשת לבחורה. (כל הסרטים והסדרות לימדו אותי טוב, שגבר שהולך לו עם בחורה זה גבר בלונדיני עם עניים ירוקות או כחולות, ריבועים בבטן ואני ממש לא הייתי כזה). אז כמובן שהצעד הראשון שלי היה פשוט לספק את הסחורה, וכך נרשמתי לחדר כושר.

ראיתי שם הרבה גברים כמוני שעובדים חזק על שרירי החזה, יד קדמית ואחורית, וכל הזמן מסתכלים על עצמם במראה ולא עושים שום דבר מעבר לזה. עכשיו מה שיפה, זה שכל בחורה שעוברת לידם, הם לא מדברים איתה ולא יוצרים שום דבר, אז למה כל הפוזות? אני אמרתי לעצמי שאני צריך לעשות יותר מהם ופשוט לקחתי את עצמי וניגשתי לבחורות. עם כל הפחד וכל הספקות שלי וכל ההרגשה שהן גם ככה לא ירצו אותי. וכמובן שלא הלך לי…

ואז הגיע החוויה המשמעותית הראשונה שלי: אני זוכר שעבדתי בדוכן של קרפ צרפתי ועברו שם הרבה בנות ואני התחלתי ליצור מדי פעם אינטראקציות איתן. היה נחמד, ניהלנו שיחות קצרות, אבל זה עדיין לא היה זה, למרות שזו כבר הייתה התקדמות כלשהי בשבילי.

בסוף אחד הימים אמרתי לעצמי – טוב, צריך לעשות מעשה קיצוני שייתן לי הרגשה טובה ופוש בעניין הבנות, והלכתי למספרה (אז היה לי יותר שיער). אמרתי לספר "קח צבע יפה ותצבע". הוא שאל אותי "איזה צבע?", אמרתי לו "בלונדיני!".

היה לי קשה עם ההחלטה כי חשבתי שאני הולך להיראות כמו אידיוט, אבל בגלל שלהכיר בחורה היה מספיק חשוב בשבילי וצביעת השיער נראה כצעד שיעזור, הלכתי על זה. רציתי לצאת מהשגרה ועשיתי את זה! בסוף ראיתי את עצמי במראה ואמרתי "מי זה החתיך הזה?", "וואו, אני נראה טוב!" ועוד הרבה משפטים כאלה. עם ההרגשה הזאת  קמתי למחרת בבוקר, ראיתי את עצמי במראה ואמרתי לעצמי שוב "וואו, זה נראה טוב!!" (אגב ראיתי עכשיו תמונות מהעבר וזה ממש לא נראה טוב. לא יודע מה עבר לי אז בראש).

ברגע שיצאתי מהבית עם ההרגשה הזאת ,ידעתי שהיום הזה הולך להיות שונה! בעבודה ראיתי כל בחורה דרך "מסיכה" שונה. כל אחת פתאום נראתה לי כאילו היא מתחילה איתי ואם לא, אז אמרתי לעצמי "טוב, עכשיו היא מנסה לשחק את הקשה להשגה, אבל גם היא רוצה אותי".

באותו היום הייתה שם בחורה שעשתה סקרים ואמרתי לה בואי תעשי לי סקר. התחלנו לדבר, אבל הפעם זה לא היה דיבור רגיל כמו שמדברים עם דודה. הפעם הרגשתי מושך ובאמת הפעם הלך לי. עם אותה הבחורה יצאתי בערב לסרט ויום למחרת היא הייתה אצלי בבית ל"סרט נוסף".

בסופו של דבר אני מבין היום שכל מה ששיניתי זה את ההרגשה שלי בלבד, וכתוצאה מזה קיבלתי ביטחון, שפת הגוף שלי השתנתה וזה מה שגרם לי להצליח ולא צבע השיער שלי. לאחר שלמדתי להכיר את ההרגשה הטובה הזו, כבר לא הייתי זקוק לבלונד בשיער, לשרירים מנופחים ולכל שאר הדברים שגברים נוהגים להשתמש בהם בשביל הפוזה. ידעתי שאני יכול להצליח בזכות מה שאני מרגיש, מה שאני משדר ואיך שאני מתנהג. זה נתן לי את האמונה בעצמי ששירתה אותי נאמנה בעתיד.

אני לא אומר לכם תלכו ותצבעו את השיער או תבלו שעות בחדר כושר כדי להיראות טוב, אבל כל אחד יכול למצוא את אותם הדברים הקטנים שנותנים לו את ההרגשה המיוחדת הזו, שעוזרת לביטחון עצמי ולאמונה שלך בעצמך. ברגע שאתה תחווה אותה פעם אחת בעזרת עזרים חיצוניים, היא תהיה מוכרת לך וכל מה שיישאר לך, זה לזמן את אותה ההרגשה בכל פעם שתזדקק לה.

נזכרתי עכשיו בחוויה נוספת שהייתה לי אחר כך, וגם אותה הפכתי לשיטה. אבל על זה כבר בפעם אחרת.

עקוב אחר עדכונים חדשים בעמוד הפייסבוק של מאפי: www.facebook.com/mapitv

סגור לתגובות.